לומדים מתמטיקה

קורסים במתמטיקה  + תמיכה בוואטסאפ

פונקציות ln לוגרתמית

בדף זה ובקישורים היוצאים ממנו נלמד על פונקציית לן.

הדף מתאים לתלמידי 4 יחידות בכיתה יב או תלמידי 5 יחידות המתחילים ללמוד את הנושא.
לתלמידי 5 יחידות דף נוסף פונקציית ln שאלון 582.

החלקים של דף זה הם:

  1. קישורים מהם ניתן ללמוד באופן מפורט את החומר.
  2. סיכום בוידאו.
  3. סיכום קצר כתוב.
  4. תרגילי חקירה מלאה.

1.קישורים

הנושאים בחקירת פונקציית לן הם:

  1. תחום הגדרה.
  2. משוואות לוגריתמיות.
  3. נקודות חיתוך עם הצירים.
  4. נגזרת לן 4 יחידות.
  5. נגזרת לן (כולל 5 יחידות).
  6. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון.
  7. מציאת משיק.
  8. אסימפטוטות.
  9. אינטגרל לן 4 יחידות.
  10. חקירה מלאה של פונקציות.

בדף זה נעבור על רוב הנושאים הללו וניתן ללמוד אותם גם מהקישורים.

1.סיכום בוידאו

מנויים לאתר רואים כאן סרטון / הסבר / תרגילים פתורים.
לחצו כאן כדי לקבל מידע על מנוי.

4.חקירה מלאה של פונקציית ln

בחלק זה נחקור שתי פונקציות לוגריתמיות:

f(x) = ln x

(f(x) = ln (x² + 6x – 16

 

תרגיל 1
f(x) = ln x

פתרון

פתרון תחום הגדרה

1. תחום הגדרה:

פונקציית ln מוגדרת כך שהביטוי שבתוך ה-ln צריך להיות חיובי.

f(x) = ln x

לכן, הפונקציה מוגדרת עבור x > 0.

פתרון נקודת חיתוך עם הצירים

2. נק' חיתוך עם הצירים:

ציר x

נקודת חיתוך עם ציר ה-x מתקבלת כאשר f(x) = 0.

ln x = 0

x = e0 = 1

לכן נקודת החיתוך עם ציר x היא (0 ,1).

ציר y

על מנת לקבל את נקודות החיתוך עם ציר ה-y, יש להציב x = 0 בפונקציה.

אבל , הפונקציה אינה מוגדרת עבור x = 0.

לכן אין נקודות חיתוך עם ציר y.

פתרון עבור נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה

3. נקודות קיצון + תחומי עלייה וירידה:

נבדוק מתי מתקיים : f ' (x) = 0.

f(x) = ln x

כדי שהשבר יתאפס, המונה צריך להתאפס.

המונה הוא מספר קבוע (1) ולכן לא יתאפס עבור אף ערך של x.

הנגזרת אינה מתאפסת עבור אף x בתחום ההגדרה.

לכן אין נקודות קיצון.

עליה / ירידה

נסתכל על סימן הנגזרת על מנת לקבוע עלייה/ ירידה.

המונה חיובי לכל x (שווה ל-1).

המכנה חיובי מכיוון שתחום ההגדרה של הפונקציה הוא x > 0.

כלומר, עבור כל x בתחום ההגדרה גם המונה וגם המכנה חיוביים, לכן גם החלוקה ביניהם (הנגזרת) חיובית.

עבור כל  x > 0 הנגזרת חיובית.

לכן הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה.

פתרון אסימפטוטות

4. אסימפטוטות :

א. אנכיות : 

אסימפטוטה אנכית תתקבל אם בסמוך לנקודת האי הגדרה הפונקציה שואפת לאינסוף (או מינוס אינסוף).

נקודת אי ההגדרה של הפונקציה היא x = 0 .

הפונקציה ln x שואפת למינוס אינסוף כאשר x = 0.

לכן הישר x = 0 הוא אסימפטוטה אנכית.

ב. אופקיות :

אסימפטוטה אופקית מתקבלת כאשר הפונקציה שואפת לערך מסוים כאשר x שואף לאינסוף

(או מינוס אינסוף).
במקרה שלנו :

כאשר x שואף לאינסוף, הפונקציה שואפת לאינסוף.

כאשר x שואף למינוס אינסוף, הפונקציה אינה מוגדרת.

לכן אין אסימפטוטות אופקיות.

פתרון שרטוט גרף הפונקציה

נשרטט את הפונקציה על פי הנתונים הבאים:

תחום הגדרה

הפונקציה מוגדרת עבור x > 0.

נקודות חיתוך עם הצירים

נקודת חיתוך עם ציר x:

(0 ,1)

אין נקודות חיתוך עם ציר y.

נקודות קיצון

אין

תחומי עלייה וירידה

הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה.

אסימפטוטות

x = 0 אסימפטוטה אנכית.

אין אסימפטוטה אופקית.

ולכן שרטוט הפונקציה נראה כך:

תרגיל 2

(f(x) = ln (x² + 6x – 16

פתרון

פתרון תחום הגדרה

1.תחום הגדרה:

הפונקציה ( (ln ( f(x מוגדרת עבור f(x) > 0.

כלומר :

x² + 6x – 16 > 0

נפתור את אי השוויון :

x² + 6x – 16 = 0

נפתור את המשוואה באמצעות טרינום:

x2 + 8x – 2x -16 = 0

x (x + 8) -2 (x + 8) = 0

(x + 8) (x – 2) = 0

לכן פתרונות המשוואה הם:

x = -8, x = 2

זוהי פרבולת מינימום "מחייכת" – המקדם של x² חיובי (1).
כך נראית סקיצה:

לכן הפונקציה חיובית בתחומים :

x > 2
x < -8

תחום ההגדרה : x > 2 או x < -8.

פתרון נקודת חיתוך עם הצירים

2. נק' חיתוך עם הצירים:

ציר x :

נקודת חיתוך עם ציר ה-x מתקבלת כאשר f(x) = 0.

ln(x² + 6x – 16) = 0

x2 + 6x – 16 = e0 = 1
x2 + 6x – 17 = 0

נפתור את המשוואה ע"י הנוסחה למשוואה ריבועית.

הפתרונות : x1 = 2.099 , x2 = – 8.099

לכן נקודות החיתוך עם ציר x הן:

(0 ,2.099) , (0 , 8.099-).

ציר y:

על מנת לקבל את נקודות החיתוך עם ציר ה-y, יש להציב x = 0 בפונקציה.

אבל , הפונקציה אינה מוגדרת עבור x = 0.

לכן אין נקודות חיתוך עם ציר y.

פתרון עבור נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה

נקודות קיצון + תחומי עלייה וירידה:

נבדוק מתי מתקיים : f ' (x) = 0.

נגזור על פי הנוסחה:

נגזרת מורכבת LN

(f(x) = ln (x² + 6x – 16

הביטוי מתאפס רק אם המונה שווה ל-0.

2x + 6 = 0

2x = – 6

x = – 3

תחום ההגדרה : x > 2 או x < -8.

נשים לב כי הפונקציה אינה מוגדרת עבור x = -3.

לכן אין לפונקציה נקודות קיצון.

תחומי עליה וירידה

לפונקציה שני תחומי הגדרה

1. x > 2
2. x < – 8

הפונקציה רציפה בכל אחד מהתחומים ואין לה נקודות קיצון.

לכן הפונקציה לא עוברת בין עליה לירידה בתחומים הללו.

לכן הסימן של הנגזרת בנקודה אחת שבתחום הוא סימן הנגזרת בכל התחום.

נבדוק מהו סימן הנגזרת (חיובית/שלילית) בתחומים אלו,

(ניתן לבדוק ע"י הצבה בנגזרת של נקודה שנמצאת בתחום)

נזכיר כי כאשר הנגזרת חיובית – הפונקציה עולה, כאשר הנגזרת שלילית – הפונקציה יורדת.

(f(x) = ln (x² + 6x – 16

עבור x > 2 :  נציב בנגזרת x = 3:

הנגזרת חיובית  => הפונקציה עולה.

עבור x< -8: נציב בנגזרת x = -10:

הנגזרת שלילית => הפונקציה יורדת.

לכן :        עלייה:  x > 2
              ירידה:  x < -8

פתרון אסימפטוטות

4. אסימפטוטות

א. אנכיות

אסימפטוטה אנכית לפונקציה מהסוג ( (ln ( f(x  מתקבלת כאשר f(x) = 0.

כבר מצאנו את הנקודות בהן (f(x שווה ל- 0:

x = 2 , x = – 8

לכן הישרים x = -8 , x = 2 הם אסימפטוטות אנכיות של הפונקציה.

ב. אופקיות :

אסימפטוטה אופקית מתקבלת כאשר הפונקציה שואפת לערך מסוים כאשר x שואף לאינסוף (או מינוס אינסוף).

(f(x) = ln (x² + 6x – 16

במקרה שלנו, כאשר x שואף לאינסוף (או מינוס אינסוף), הביטוי בתוך ה-ln שואף לאינסוף ולכן הפונקציה שואפת לאינסוף.

לכן אין אסימפטוטות אופקיות.

פתרון שרטוט גרף הפונקציה

סקיצה של הפונקציה:

נשרטט את הפונקציה על פי הנתונים הבאים:

תחום הגדרה

הפונקציה מוגדרת עבור x > 2 או x < -8

נקודות חיתוך עם הצירים

נקודות החיתוך עם ציר x הן (0 ,2.099) , (0 , 8.099-).

אין נקודות חיתוך עם ציר y.

נקודות קיצון

אין

תחומי עלייה וירידה

עלייה:  x > 2
ירידה:  x < -8

אסימפטוטות

הישרים x = -8 , x = 2 הם אסימפטוטות אנכיות של הפונקציה.

אין אסימפטוטות אופקיות.

ולכן שרטוט הפונקציה נראה כך:

5.תרגילים מהבגרות

בהמשך הדף הצעות לפתרון שאלות בנושא חקירת פונקציות לוגריתמיות.
את השאלונים ניתן למצוא על ידי חיפוש באינטרנט.

קיץ 2018 מועד א שאלה 5

חקרו את הפונקציה

א. תחום הגדרה:
– המכנה מתאפס כאשר ln(x) = 2.
נפעיל e בשני אגפי המשוואה:
eln(x) = e2
לפי חוקי לוגריתמים, eln(x) = x. לכן:
עבור x = e2 הפונקציה אינה מוגדרת.

– תחום ההגדרה של הפונקציה (ln(x הוא x > 0.
מכיוון שהפונקציה שלנו מורכבת מהפונקציה הלוגריתמית, תחום ההגדרה גם יהיה x > 0.

תחום ההגדרה הוא x > 0 , x ≠ e2.

ב.
1. נקודות חיתוך עם הצירים:
ציר x:
  נפתור את המשוואה f(x) = 0
הפונקציה שונה מ – 0 לכל x בתחום הגדרתה.
לכן אין נקודות חיתוך עם ציר x.

ציר y: תחום ההגדרה של הפונקציה אינו כולל את הישר x = 0, כלומר את ציר y.
לכן אין נקודות חיתוך עם ציר y.

תשובה: אין לפונקציה נקודות חיתוך עם הצירים.

2. אסימפטוטה אנכית:
המכנה מתאפס עבור x = e2.
לכן, כאשר x שואף ל – e2 , הפונקציה תשאף לאינסוף.

לכן, הישר x = e2 הוא אסימפטוטה אופקית של הפונקציה.

3. נקודות קיצון:


הביטוי שווה ל – 0 רק אם המונה שווה ל – 0. לכן:
2lnx – 6 = 0
2lnx = 6
lnx = 3
x = e3

נבדוק האם הנקודה אכן נקודת קיצון בעזרת טבלה.
(הערה: יש לשים לב שמתחשבים בנקודות אי ההגדרה כאשר מפצלים לתחומים!)

תשובה: נקודת מינימום: (40.171 , e3).

4. תחומי עלייה וירידה:
מצאנו בטבלה שבסעיף הקודם את תחומי העליה והירידה של הפונקציה.
עלייה: x > e3.
ירידה:   
     או   

5.

ג.  (g ' (x) = f (x.

תחום העלייה של (g(x הוא בעצם התחום בו (g ' (x חיובית.
ניתן לראות מהגרף כי (f(x חיובית עבור x > e2 , ולכן גם (g ' (x חיובית עבור x > e2.

לכן תחום העלייה של (g(x הוא x > e2.

חורף 2018 שאלה 5

חקרו את הפונקציה

א.
1. תחום הגדרה:
תחום ההגדרה של הפונקציה (ln(x הוא x > 0.
לכן, תחום ההגדרה של (f(x הוא x > 0.

2. נקודות חיתוך עם הצירים:
ציר x :
נפתור את המשוואה f(x) = 0.
2lnx + 3) / 3 = 0)
2lnx + 3 = 0
2lnx = -3
lnx = -1.5
x = e-1.5

ציר y:  הפונקציה לא חותכת את ציר y מכיוון ש x = 0 מחוץ לתחום הגדרתה.

נקודות החיתוך: 
ציר x :
(0,e-1.5)
ציר y : אין.

3. תחומי עלייה וירידה:
ראשית נבדוק האם יש נקודות קיצון:
f ' (x) = 2 / 3x = 0
אין x המקיים את המשוואה, ולכן לפונקציה אין נקודות קיצון.A
לכן הפונקציה עולה או יורדת בכל תחום הגדרתה.

על מנת לבדוק אם עולה/יורדת, נציב בנגזרת נקודה כלשהי בתחום ההגדרה:
f ' (1) = 2 / 3 > 0

כלומר, הנגזרת חיובית בכל תחום ההגדרה.
לכן, הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה, כלומר לכל x > 0.

4. אסימפטוטה אנכית:
מכיוון שהפונקציה מורכבת מפונקציית ה – ln ,
הפונקציה תשאף למינוס אינסוף כאשר x שואף ל – 0.
לכן, האסימפטוטה האנכית של הפונקציה היא x = 0.

5. סקיצה של הפונקציה:

 

ב.
1. אסימפטוטות של (f ' (x :

כבר מצאנו את הנגזרת:
f ' (x) = 2/3x

אסימפטוטה אנכית:
נשים לב כי כאשר x שואף ל – 0, המכנה שואף ל-0 והמונה הוא מספר קבוע,
ולכן הפונקציה שואפת לאינסוף.
לכן x = 0 – אסימפטוטה אנכית.

אסימפטוטה אופקית:
כאשר x שואף לאינסוף, המכנה ישאף לאינסוף והמונה הוא מספר קבוע,
ולכן הפונקציה שואפת ל – 0.
לכן y = 0 – אסימפטוטה אופקית.

2. סקיצה של (f ' (x:

ג. b > 1 הוא פרמטר.

השטח הכלוא שווה ל – (ln(4.

השטח הכלוא נתון ע"י האינטגרל:

אנו כבר יודעים מהי הפונקציה הקדומה – מכיוון שאנו עושים אינטגרל על הנגזרת של הפונקציה המקורית.
לכן הפונקציה הקדומה היא (f(x.
נפתור את האינטגרל:

נתון כי השטח הכלוא שווה ל – (ln(4.
כעת נשווה בין השטח שמצאנו לבין השטח הנתון:
(2ln(b) / 3 = ln(4
לפי חוקי לוגריתמים:
(a * ln(x) = ln(xa
לכן:
(ln(b2/3) = ln(4
b2/3 = 4
b = 43/2
b = 8

קיץ 2017 מועד א

(f (x) = ln (1+x) / (2+2x

א. תחום ההגדרה.
הפונקציה מוגדרת כאשר המכנה שונה מ 0 וגם כאשר הביטוי בתוך הלוגרתמים חיובי.
נמצא מתי המכנה שווה ל 0.
2+2x=0
2x=-2
x= -1
נמצא מתי הביטוי שבתוך הלוגרתמים חיובי.
x+1>0 /-1
x> -1
שני התנאים מתקיימים יחד כאשר x> -1
תשובה: הפונקציה מוגדרת כאשר x> -1

ב. כאשר x שואף ל 1-  המכנה שואף ל 0 ואילו המונה שואף למספר לכן המנה המתקבלת שואפת לאינסוף / מינוס אינסוף.
הישר x= -1 הוא אסימפטוטה אנכית של הפונקציה.

ג. נציב x =0 בפונקציה:
f (0) = ln (1+0) / (2+2*0) = 0/ 2=0
(0, 0).
נציב f (x) =0.
ln (1+x) / (2+2x)=0
ln (1+x) =0
e0 = 1+x
x+1=1
x=0
תשובה: נקודת החיתוך עם הצירים היא 0,0.

ד. נקודות קיצון.
(f (x) = ln (1+x) / (2+2x
f ' (x) = ((1+x)-1 (2+2x) – 2ln(1+x)) / (2+2x)²
נפשט את הביטוי השמאלי של הנגזרת.
x+1)-1 * (2+2x) = (x+1)-1*2(x+1)=2)
נציב בחזרה בנגזרת
f ' (x) = (2 – 2ln(1+x)) / (2+2x)²
הנגזרת שווה ל 0 כאשר מונה הנגזרת שווה ל 0 לכן נבדוק מתי מונה הנגזרת שווה ל 0.
2-2ln(1+x)=2(1-ln(1+x)=0
ln(1+x)=1
x+1 = e=2.718
x=1.718
נבדוק את סימן הנגזרת בסביבת הנקודה.
מכנה הנגזרת תמיד חיובי לכן אינו משפיע על סימן הנגזרת. נבדוק את סימן מונה הנגזרת.
x=3
ln(1+3)+1<0-
x=1
ln(1+1)+1>0-
כך זה נראה בטבלה

x=3 x=1.718 x=1
(f(x יורדת מקסימום עולה
(f ' (x 0 +

נמצא את ערך הפונקציה ב x=1.718. נגיע לתוצאה מדויקת יותר עם נציב e-1 = 1.718
(f (x) = ln (1+x) / (2+2x
f (e-1) = ln e / (2+2(e-1)=1/2e
תשובה: x=1.718, y=1/2e זו נקודת המקסימום.

ה. שרטוט סקיצה

כאשר משרטטים סקיצה נעשה זאת על הסעיפים הקודמים. תחילה נשרטט את הנקודות שמצאנו ולאחר מיכן נתייחס לתחומי העליה והירידה והאסימפטוטות.

סקיצה של גרף הפונקציה
סקיצה של גרף הפונקציה

ו. שרטוט גרף הפונקציה השלילית.
בפונקציה הזו ערכי ה y הופכים את הסימן אך שומרים על הערך המוחלט שלהם.

גרף הפונקציה ההפוכה
גרף הפונקציה ההפוכה

חורף 2017 שאלה 5
בגרות 4 יחידות שאלון 482

F(x) = (lnx)² – 2ln x

סעף א.
תחום ההגדרה הוא x>0.

סעיף ב

נשווה את הנגזרת ל 0.
יש לנו שני מכפלה של שני ביטויים שעל מנת שהמכפלה תהיה שווה ל 0 לפחות אחד מהביטויים צריך להיות שווה ל 0.

Ln x -1=0
Ln x =1
x=e
(f'(x) =(2/x) *(lnx-1
הביטוי

חיובי בכול תחום ההגדרה. לכן מה שקובע את סימן הנגזרת הוא הביטוי ln x -1.
כאשר x>e הביטוי והנגזרת חיוביים.
כאשר

הביטוי והנגזרת שליליים.
לכן x=e זו נקודת מינימום.

נמצא את ערך הפונקציה בנקודה x = e.
F(e) = (ln e)² – 2ln e= 1²-2= -1
תשובה: e,-1 מינימום.

סעיף ג.
נציב f (x) = 0.
lnx)² – 2ln x=0)
ln x(ln (x) -2)=0
lnx = 0
x=1
או
ln (x)-2=0
ln x=2
x=e²
(e²,0), (1,0) – חיתוך עם ציר ה X.

סעיף ד
סקיצה של הפונקציה

סקיצה של הפונקציה

סעיף ה
אנו צריכים שגרף הפונקציה יהיה חיובי וגם הפונקציה תעלה. זה קורה כאשר x>e².

סעיף ו
נקודות הקיצון מתקבלות כאשר f(x) חותכת את ציר ה x.
כאשר x=1 הפונקציה עוברת מחיוביות לשליליות לכן זו נקודת מקסימום.
כאשר x=e² הפונקציה עוברת משליליות לחיוביות ולכן זו נקודת מינימום.

קיץ 2016 שאלה 5
בגרות 4 יחידות שאלון 482

F(x)= x² – ln (x²)-3

סעיף א
תחום ההגדרה: x² צריך להיות חיובי על מנת שהפונקציה תהיה מוגדרת. לכן x≠0 הוא תחום ההגדרה.

סעיף ב
אסימפטוטה מתקבלת בנקודת אי ההגדרה והיא x=0.

סעיף ג
נגזור את הפונקציה.

2x²=2
x²=1
x=1 או x=-1
נמצא את סוג הקיצון בעזרת הנגזרת השנייה.

ביטוי זה חיובי לכל X לכן אלו נקודות מינימום.
נמצא את ערכי הפונקציה בנקודת הקיצון.
F(1) =-2
f(-1)=-2

סעיף ד
f(5) = x² – ln (x²)-3=18.78
סקיצה של הפונקציה היא:

סקיצה של הפונקציה

סעיף ה
מכוון שבנקודות המינימום f(x)=-2 כאשר נוסיף 2 לפונקציה נקודות המינימום ישיקו לציר ה X וכל שאר הפונקציה תהיה מעל ציר ה X.
לכן לפונקציה (g(x יהיו 2 נקודות השקה עם ציר הX.

עוד באתר:

42 מחשבות על “פונקציות ln לוגרתמית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    1. לומדים מתמטיקה

      שלום
      על פי נגזרת מנה.
      גוזרים בנפרד את המונה והמכנה ואז מציבים בנוסחה.

    1. לומדים מתמטיקה

      שלום
      לכנס את כל איברי הלוג הזהים לצד אחד של המשוואה ובצד השני להשאיר את ה 1.
      ואז לפתור על פי הגדרת הלוג.

      1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        אבל אין להם בסיס זהה , זה 3 לפני בסיס, והמעלה לא זהה, בחלק המעלה זה איקס ובחלק זה המעלה איקס פחות 1..אז מה עושים?

      2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        אבל יש 3 לפני הלוג וגם המעלה היא לא זהה אז איך אפשר לפתור את הפונקציה לפי חוקי הלוגרתמים?

            1. לומדים מתמטיקה

              הבסיס אמור להיות בכתיב תחתון ואם לא רשום כלום בכתיב תחתון אז הבסיס הוא 10.

    1. לומדים מתמטיקה

      שלום
      תלוי אלו איברים יש עוד, בעיקרון – כמו משוואה ריבועית עם איברים דומים.
      יש כאן דוגמאות

  1. בסרטון הראשון ב-3 דרכים לכתיבת פונ' לן :
    f(x)=lnX -> lnX=y
    בדרך השלישית שמופיעה התבלבלתי: כתוב e^x=y ' זה לא הפוך???
    גם בדרך הפתרון של המשוואות אח"כ:
    f(x)=ln(2x+3) כתוב שהמשוואה המתאימה היא e^(2x+3)=y

    לפי החוקים אמור להיות e^y=2x+3 , לא?!
    להסבר אודה !

  2. הי . רציתי לומר שהאתר ממש עוזר לי בלמידה , רציתי לשאול האם החומר מעודכן לצמצומים של הבגרות הנוכחית ?

  3. בס"ד.

    תודה גדולה לך. אתה מסביר בהיר ממש. בפרט אהבתי את ההערות במה אפשר להתבלבל וממה צריך להזהר..

  4. עמית זיסו

    תותחים! כמו תמיד עוזרים אני בכיתה יב 5 יחל וזוכר שכבר כמה שנים נעזר בכם! המשיכו כך!
    תוכן טוב איכותי וברמה מאוד גבוהה!!!!!

  5. היי, מתוך ההנחה שin הוא בעצם פונ' של log, איך אני משליכה את זה על פונקציית התועלת של שתיהן?

    כלומר, אם ידוע לי כי יש 2 פונקציות תועלת:
    Uw = log w
    Uw = ln w

    מי מהם יותר שונא סיכון?

  6. שלום. מנסה להבין איך לפתור את זה אך לא מצליחה אשמח לעזרה
    (התרגיל עצמו נמחק מהאתר).
    עבור הפונקציה מה השיפוע בנקודה בה X=2.
    עזרה בנגזרת של זה

    1. לומדים מתמטיקה

      שלום חני
      אם נתעלם כרגע מה 3x שבצד שהנגזרת שלו היא 3 אז התרגיל שלך הוא בעצם נגזרת של מכפלת פונקציות.
      פונקציה אחת במכפלה היא x והנגזרת שלה היא 1.
      פונקציה שנייה במכפלה היא (ln (x – 1 והנגזרת היא 1 לחלק ב x – 1.
      אז הנגזרת של הפונקציה שלך היא:
      x * (1/(x-1)) + ln (x – 1) + 3
      x/ (x -1)+ ln (x – 1) + 3

      ואז מציבים x= 2 בשורה התחתונה ומוצאים את ערך הנגזרת.
      באתר יש דפים בנושא מכפלת פונקציות
      https://www.m-math.co.il/mathematics-function/derivative/product-rule-for-derivatives/
      ובנושא נגזרת של ln
      https://www.m-math.co.il/mathematics-function/derivative/ln-derivative/
      מקווה שעזרתי.