בגרות במתמטיקה 5 יחידות שאלון 581 קיץ 2016

בדף זה הצעה לפתרון בגרות במתמטיקה משאלון 581 קיץ 2016.

את החומר ניתן ללמוד בקישורים:

סדרות

תשובות סופיות

סעיף א

s19  = 1064.

סעיף ב

הוכחה

סעיף ג

a1  = 56

סעיף ד

11,704

פתרון סעיף א

a4+ a8 + a12 + a16 = 224

נשתמש בנוסחה לאיבר הכללי על מנת להגדיר משוואה זו רק באמצעות a1, d.
a4 = a1+ 3d
a8 = a1+ 7d
a12 = a1+ 11d
a16 = a1+ 15d

נציב:
a4 + a8 + a12 + a16 = 4a1 + 36d= 224
a1 + 9d)4 = 224)

a1 + 9d = 56  – זו משוואה 1.

נשתמש בנוסחה לסכום סדרה חשבונית על מנת לחשב את סכום 19 האיברים.

סכום סדרה חשבונית

(s19  = 9.5 (2a1+ 18d

s19  = 19(a1+ 9d)

נציב את משוואה 1 בביטוי זה:
s19 = 19*56 = 1064
תשובה: s19  = 1064.

פתרון סעיף ב

sn = n*an

נגדיר את שני צדדי המשוואה בעזרת a1, d.

נצמצם את n ונקבל:

a1 + 0.5dn – 0.5d = a1 + dn – d
0.5d(n – 1)=0

n-1= 0  לא יתכן כי בסדרה קיים a16
0.5d = 0
d=0

פתרון סעיף ג

אנו יודעים כי:
a1 + 9d = 56
a1 + 0 = 56
a1  = 56

פתרון סעיף ד

bn+1 – bn = an + sn
צריך למצוא את הסכום של:
(b2– b1) – (b3-b2) + (b4-b3) …  + (b20 – b19)

על מנת לחשב את הסכום עלינו להוכיח כי bn היא סדרה חשבונית.

אנו יודעים כי: sn = n*an

bn+1 – bn = an + sn
(bn+1 – bn = an + n * an = an * (1+n

נחסר בין שני איברים סמוכים בסדרה bn על מנת להראות שההפרש הוא מספר קבוע.
(bn+1 – bn – (bn-bn-1 =
אנו יודעים כי:
(bn+1 – bn  = an (1+n
bn-bn-1 = an-1 * n

(an (1+n) – (an-1 * n

בסדרה an הפרש הסדרה הוא 0 ולכן an = an-1 = 56
an (1+n) – (an-1 * n = 56 + 56n – 56n = 56

מצאנו כי הפרש הסדרה הוא מספר קבוע ולכן זו סדרה חשבונית שהפרשה הוא 56.
נמצא את האיבר הראשון בסדרה (n=1):
b2 – b1 = an (1 + n) = 56*2 =112

נציב a1 = 112, d = 56, n = 19 בנוסחה לסכום סדרה חשבונית.

סכום סדרה חשבונית

דרך נוספת לחישוב סכום הסדרה

נשתמש בכך שאנו יודעים שיש בסדרה 19 איברים:
(b2– b1) – (b3-b2) + (b4-b3) …  + (b20 – b19)

ולכן ניתן לחשב כל אחד מיהם ספציפית:
t1 = b2-b1 = an (1+n)=56*2=112
t2 =  b3-b2 = a2 (1+2)=56*3=168

וכך הלאה, כל איבר גדול מקודמו ב 56.
לכן 19 האיברים הם:

112+168+224+280…. = 11,704

הסתברות

תשובות סופיות

סעיף א

0.5

סעיף ב1

0.5

סעיף ב2

0.96875

פתרון סעיף א

זאת הטבלה עם הנתונים הפשוטים:

א קיבוץ מושב עיר
הצליחו 0.7
לא הצליחו 0.3
0.2 0.4 0.4 א

נתון שיש לנו הוא ש 1/8 מנבחני המושבים נכשלו במבחן.
0.4  אלו המושבים.
לכן 1/8 מהמושבים (אלו שנכשלו) הם:
0.05 = 1/8 * 0.4
ואלו שהצליחו הם:
0.35 = 0.4-0.05
נוסיף את הנתונים הללו לטבלה:

א קיבוץ מושב עיר
הצליחו 0.35 0.7
לא הצליחו 0.05 0.3
0.2 0.4 0.4 א

עכשיו נעשה שימוש בנתון השני:
“ההסתברות שנבחן מעיר יצליח במבחן גדולה פי 2.5 מההסתברות של נבחן מקיבוץ והצליח במבחן”
נגדיר:
x ההסתברות של “קיבוץ והצליח במבחן” .
2.5x ההסתברות של “עיר והצליח במבחן”.

נשים את הנתונים הללו בטבלה:

א קיבוץ מושב עיר
הצליחו x 0.35 2.5x 0.7
לא הצליחו 0.05 0.3
0.2 0.4 0.4 א

אנו יכולים ליצור משוואה:
x + 2.5x + 0.35 = 0.7
3.5x = 0.35
x=0.1

הטבלה המלאה היא:

א קיבוץ מושב עיר
הצליחו 0.1 0.35 0.25 0.7
לא הצליחו 0.1 0.05 0.15 0.3
0.2 0.4 0.4 א

עכשיו אנו יכולים לענות בקלות יחסית על סעיפי השאלה:

0.3 לא הצליחו בבחינה.
0.15  לא הצליחו בבחינה ואינם מעיר.
p = 0.15 / 0.3 = 0.5

פתרון סעיף ב1

0.7 הצליחו בבחינה.
0.35 מאלו שהצליחו בבחינה אינם ממושב.
לכן ההסתברות לדגום שאינו ממושב בתנאי שהצליח בבחינה היא:
p = 0.35 / 0.7 = 0.5

פתרון סעיף ב2
  1. נחשב את ההסתברות המשלימה. זו ההסתברות שבחרנו 5 נבחנים שידוע שהצליחו במבחן ואף אחד מיהם אינו ממושב.
  2. 0.5 היא ההסתברות לבחור אדם שאינו ממושב אם ידוע שהאדם הצליח בבחינה.
  3. ההסברות לבחור 5  כאלו היא:
    0.55 = 0.03125
  4. לכן ההסתברות המבוקשת היא:
    1-0.03125 = 0.96875

גיאומטריה

תשובות סופיות

סעיף א

הוכחה

סעיף ב

SΔCEF  = 9S / 8

סעיף ג

S / 16

פתרון סעיף א

קיץ 2016 מועד א גיאומטריה שרטוט התרגיל

 

 

טענה נימוק
1 ∠CEB = ∠AEB נתון
2 AB || CE נתון
3 ∠CEB = ∠EBA זוויות מתחלפות שוות בין ישרים מקבילים
4 CF ⊥ BE נתון
5 CD = DE נתון
6 FD = CD = ED התיכון ליתר במשולש ישר זווית שווה למחצית היתר
7 ∠DFE = ∠DEF במשולש מול צלעות שוות מונחות זוויות שוות(ΔDEF)
8 ∠DFE = ∠ABE = ∠DEF כלל המעבר
9 ΔEAB ∼ ΔEDF משורות 8 , 1 לפי משפט זווית זווית
פתרון סעיף ב

 

טענה נימוק
10 AE = 4a נתון
11 DE = 3a נתון

יחס השטחים שווה ליחס הדמיון בריבוע, לכן:

SΔFDE = 9SΔABE / 16 = 9S / 16

טענה נימוק
12 CD = DE נתון
13 SΔCFD = SΔFDE = 0.5SΔCEF התיכון חוצה את המשולש לשני משולשים שווי שטח

SΔCEF = 2SΔFDE = 2 * 9S / 16 = 9S / 8

פתרון סעיף ג

ראשית, נוכיח שהמשולשים ΔBGF ו – ΔEDF דומים

טענה נימוק
14 ∠DEF = ∠FBG שורה 3
15 ∠BFG = ∠DFE זוויות קודקודיות שוות
16 ΔEDF ∼ ΔBGF לפי ז.ז.

כעת נוכיח ש-AEDG מקבילית ונמצא את אורכי DF , FG:

טענה נימוק
17 AG || DE נתון
18 ΔEAB ∼ ΔEDF הוכחתי בסעיף א, שורה 9
19 ∠DFE = ∠AEB זוויות מתאימות שוות בין משולשים דומים
20 AE || DF ישרים שיש ביניהם זוויות מתחלפות שוות הם מקבילים
21 AEDG מקבילית מרובע בעל שני זוגות של צלעות מקבילות הוא מקבילית
22 FD = ED = 3a לפי שורה 6 והנתון על אורך ED
23 AE = GD = 4a צלעות נגדיות שוות במקבילית, נתון על אורך AE
24 FG = GD – FD = 4a – 3a = a הצבה
25 SΔFDE = 9S / 16 מצאתי בסעיף ב

במשולשים דומים, יחס השטחים שווה ליחס הדמיון בריבוע, לכן:

 

טריגונומטריה

תשובות סופיות

סעיף א1

TC  = K / 2cos β

סעיף א2

sin (a+β) = 4 sin a cos β

סעיף ב1

°β = 66.42

סעיף ב2

a = 37.37°

פתרון סעיף א1

קיץ 2016 מועד א טריגונומטריה שרטוט התרגיל

 

טענה נימוק
1 AC = AB נתון
2 AE ⊥ BC נתון
3 EC = 0.5BC = k הגובה לבסיס במשולש שוו”ש הוא גם תיכון לבסיס

cos β = EC / AC
AC = EC / cos β

TC = 0.5AC = K / 2cos β

פתרון סעיף א2

לפי סכום זוויות במשולש 180°(ΔBTC):

∠BTC + ∠TCB + ∠CBT = 180º

∠BTC = 180 – ∠TCB – ∠CBT = 180 – a – β

נשתמש במשפט הסינוסים במשולש ΔBTC:


sin (180-a-β) = 4 sin a cos β
נשתמש בזהות (sin (180-a-β) =sin (a+β ונקבל:
sin (a+β) = 4 sin a cos β

פתרון סעיף ב1

נסתכל על משולש ΔETC. אנו יודעים בו שתי צלעות, נמצא את השלישית ע”י הצבת k:

TC = K / 2cosβ

ונשתמש במשפט הקוסינוסים:

TE² = TC² + EC² – 2TC * EC * cos ∠TCB

cos²β = 0.16

cosβ = 0.4

°β = 66.42

פתרון סעיף ב2

את a ניתן למצוא על ידי הצבה ב sin (a+β) = 4 sin a cos β:

sin(a + 66.42) = 4 * sin a * cos66.42

נשתמש בזהות:

sin (a + b) = sin a * cos b + sin b * cos a

sin a * cos66.42 + sin66.42 * cos a = 1.6sin a

0.4sin a + 0.92cos a = 1.6sin a  / – 0.4sin a

0.92cos a = 1.2sin a

כעת נשתמש בזהות:

tg a = sin a / cos a

0.763 = tg a

a = 37.37°

תשובה סופית: a = 37.37° , β = 66.42°

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *