בדף זה הצעה לפתרון בגרות במתמטיקה משאלון 581 קיץ 2016.
את החומר ניתן ללמוד בקישורים:
סדרות
סעיף א
s19 = 1064.
סעיף ב
הוכחה
סעיף ג
a1 = 56
סעיף ד
11,704
a4+ a8 + a12 + a16 = 224
נשתמש בנוסחה לאיבר הכללי על מנת להגדיר משוואה זו רק באמצעות a1, d.
a4 = a1+ 3d
a8 = a1+ 7d
a12 = a1+ 11d
a16 = a1+ 15d
נציב:
a4 + a8 + a12 + a16 = 4a1 + 36d= 224
a1 + 9d)4 = 224)
a1 + 9d = 56 – זו משוואה 1.
נשתמש בנוסחה לסכום סדרה חשבונית על מנת לחשב את סכום 19 האיברים.
(s19 = 9.5 (2a1+ 18d
s19 = 19(a1+ 9d)
נציב את משוואה 1 בביטוי זה:
s19 = 19*56 = 1064
תשובה: s19 = 1064.
sn = n*an
נגדיר את שני צדדי המשוואה בעזרת a1, d.
נצמצם את n ונקבל:
a1 + 0.5dn – 0.5d = a1 + dn – d
0.5d(n – 1)=0
n-1= 0 לא יתכן כי בסדרה קיים a16
0.5d = 0
d=0
אנו יודעים כי:
a1 + 9d = 56
a1 + 0 = 56
a1 = 56
bn+1 – bn = an + sn
צריך למצוא את הסכום של:
(b2– b1) – (b3-b2) + (b4-b3) … + (b20 – b19)
על מנת לחשב את הסכום עלינו להוכיח כי bn היא סדרה חשבונית.
אנו יודעים כי: sn = n*an
bn+1 – bn = an + sn
(bn+1 – bn = an + n * an = an * (1+n
נחסר בין שני איברים סמוכים בסדרה bn על מנת להראות שההפרש הוא מספר קבוע.
(bn+1 – bn – (bn-bn-1 =
אנו יודעים כי:
(bn+1 – bn = an (1+n
bn-bn-1 = an-1 * n
(an (1+n) – (an-1 * n
בסדרה an הפרש הסדרה הוא 0 ולכן an = an-1 = 56
an (1+n) – (an-1 * n = 56 + 56n – 56n = 56
מצאנו כי הפרש הסדרה הוא מספר קבוע ולכן זו סדרה חשבונית שהפרשה הוא 56.
נמצא את האיבר הראשון בסדרה (n=1):
b2 – b1 = an (1 + n) = 56*2 =112
נציב a1 = 112, d = 56, n = 19 בנוסחה לסכום סדרה חשבונית.
דרך נוספת לחישוב סכום הסדרה
נשתמש בכך שאנו יודעים שיש בסדרה 19 איברים:
(b2– b1) – (b3-b2) + (b4-b3) … + (b20 – b19)
ולכן ניתן לחשב כל אחד מיהם ספציפית:
t1 = b2-b1 = an (1+n)=56*2=112
t2 = b3-b2 = a2 (1+2)=56*3=168
וכך הלאה, כל איבר גדול מקודמו ב 56.
לכן 19 האיברים הם:
112+168+224+280…. = 11,704
הסתברות
סעיף א
0.5
סעיף ב1
0.5
סעיף ב2
0.96875
זאת הטבלה עם הנתונים הפשוטים:
א | קיבוץ | מושב | עיר | |
הצליחו | 0.7 | |||
לא הצליחו | 0.3 | |||
0.2 | 0.4 | 0.4 | א |
נתון שיש לנו הוא ש 1/8 מנבחני המושבים נכשלו במבחן.
0.4 אלו המושבים.
לכן 1/8 מהמושבים (אלו שנכשלו) הם:
0.05 = 1/8 * 0.4
ואלו שהצליחו הם:
0.35 = 0.4-0.05
נוסיף את הנתונים הללו לטבלה:
א | קיבוץ | מושב | עיר | |
הצליחו | 0.35 | 0.7 | ||
לא הצליחו | 0.05 | 0.3 | ||
0.2 | 0.4 | 0.4 | א |
עכשיו נעשה שימוש בנתון השני:
“ההסתברות שנבחן מעיר יצליח במבחן גדולה פי 2.5 מההסתברות של נבחן מקיבוץ והצליח במבחן”
נגדיר:
x ההסתברות של “קיבוץ והצליח במבחן” .
2.5x ההסתברות של “עיר והצליח במבחן”.
נשים את הנתונים הללו בטבלה:
א | קיבוץ | מושב | עיר | |
הצליחו | x | 0.35 | 2.5x | 0.7 |
לא הצליחו | 0.05 | 0.3 | ||
0.2 | 0.4 | 0.4 | א |
אנו יכולים ליצור משוואה:
x + 2.5x + 0.35 = 0.7
3.5x = 0.35
x=0.1
הטבלה המלאה היא:
א | קיבוץ | מושב | עיר | |
הצליחו | 0.1 | 0.35 | 0.25 | 0.7 |
לא הצליחו | 0.1 | 0.05 | 0.15 | 0.3 |
0.2 | 0.4 | 0.4 | א |
עכשיו אנו יכולים לענות בקלות יחסית על סעיפי השאלה:
0.3 לא הצליחו בבחינה.
0.15 לא הצליחו בבחינה ואינם מעיר.
p = 0.15 / 0.3 = 0.5
0.7 הצליחו בבחינה.
0.35 מאלו שהצליחו בבחינה אינם ממושב.
לכן ההסתברות לדגום שאינו ממושב בתנאי שהצליח בבחינה היא:
p = 0.35 / 0.7 = 0.5
- נחשב את ההסתברות המשלימה. זו ההסתברות שבחרנו 5 נבחנים שידוע שהצליחו במבחן ואף אחד מיהם אינו ממושב.
- 0.5 היא ההסתברות לבחור אדם שאינו ממושב אם ידוע שהאדם הצליח בבחינה.
- ההסברות לבחור 5 כאלו היא:
0.55 = 0.03125 - לכן ההסתברות המבוקשת היא:
1-0.03125 = 0.96875
גיאומטריה
סעיף א
הוכחה
סעיף ב
SΔCEF = 9S / 8
סעיף ג
S / 16
טענה | נימוק | |
1 | ∠CEB = ∠AEB | נתון |
2 | AB || CE | נתון |
3 | ∠CEB = ∠EBA | זוויות מתחלפות שוות בין ישרים מקבילים |
4 | CF ⊥ BE | נתון |
5 | CD = DE | נתון |
6 | FD = CD = ED | התיכון ליתר במשולש ישר זווית שווה למחצית היתר |
7 | ∠DFE = ∠DEF | במשולש מול צלעות שוות מונחות זוויות שוות(ΔDEF) |
8 | ∠DFE = ∠ABE = ∠DEF | כלל המעבר |
9 | ΔEAB ∼ ΔEDF | משורות 8 , 1 לפי משפט זווית זווית |
טענה | נימוק | |
10 | AE = 4a | נתון |
11 | DE = 3a | נתון |
יחס השטחים שווה ליחס הדמיון בריבוע, לכן:
SΔFDE = 9SΔABE / 16 = 9S / 16
טענה | נימוק | |
12 | CD = DE | נתון |
13 | SΔCFD = SΔFDE = 0.5SΔCEF | התיכון חוצה את המשולש לשני משולשים שווי שטח |
SΔCEF = 2SΔFDE = 2 * 9S / 16 = 9S / 8
ראשית, נוכיח שהמשולשים ΔBGF ו – ΔEDF דומים
טענה | נימוק | |
14 | ∠DEF = ∠FBG | שורה 3 |
15 | ∠BFG = ∠DFE | זוויות קודקודיות שוות |
16 | ΔEDF ∼ ΔBGF | לפי ז.ז. |
כעת נוכיח ש-AEDG מקבילית ונמצא את אורכי DF , FG:
טענה | נימוק | |
17 | AG || DE | נתון |
18 | ΔEAB ∼ ΔEDF | הוכחתי בסעיף א, שורה 9 |
19 | ∠DFE = ∠AEB | זוויות מתאימות שוות בין משולשים דומים |
20 | AE || DF | ישרים שיש ביניהם זוויות מתחלפות שוות הם מקבילים |
21 | AEDG מקבילית | מרובע בעל שני זוגות של צלעות מקבילות הוא מקבילית |
22 | FD = ED = 3a | לפי שורה 6 והנתון על אורך ED |
23 | AE = GD = 4a | צלעות נגדיות שוות במקבילית, נתון על אורך AE |
24 | FG = GD – FD = 4a – 3a = a | הצבה |
25 | SΔFDE = 9S / 16 | מצאתי בסעיף ב |
במשולשים דומים, יחס השטחים שווה ליחס הדמיון בריבוע, לכן:
טריגונומטריה
סעיף א1
TC = K / 2cos β
סעיף א2
sin (a+β) = 4 sin a cos β
סעיף ב1
°β = 66.42
סעיף ב2
a = 37.37°
טענה | נימוק | |
1 | AC = AB | נתון |
2 | AE ⊥ BC | נתון |
3 | EC = 0.5BC = k | הגובה לבסיס במשולש שוו”ש הוא גם תיכון לבסיס |
cos β = EC / AC
AC = EC / cos β
TC = 0.5AC = K / 2cos β
לפי סכום זוויות במשולש 180°(ΔBTC):
∠BTC + ∠TCB + ∠CBT = 180º
∠BTC = 180 – ∠TCB – ∠CBT = 180 – a – β
נשתמש במשפט הסינוסים במשולש ΔBTC:
sin (180-a-β) = 4 sin a cos β
נשתמש בזהות (sin (180-a-β) =sin (a+β ונקבל:
sin (a+β) = 4 sin a cos β
נסתכל על משולש ΔETC. אנו יודעים בו שתי צלעות, נמצא את השלישית ע”י הצבת k:
TC = K / 2cosβ
ונשתמש במשפט הקוסינוסים:
TE² = TC² + EC² – 2TC * EC * cos ∠TCB
cos²β = 0.16
cosβ = 0.4
°β = 66.42
את a ניתן למצוא על ידי הצבה ב sin (a+β) = 4 sin a cos β:
sin(a + 66.42) = 4 * sin a * cos66.42
נשתמש בזהות:
sin (a + b) = sin a * cos b + sin b * cos a
sin a * cos66.42 + sin66.42 * cos a = 1.6sin a
0.4sin a + 0.92cos a = 1.6sin a / – 0.4sin a
0.92cos a = 1.2sin a
כעת נשתמש בזהות:
tg a = sin a / cos a
0.763 = tg a
a = 37.37°
תשובה סופית: a = 37.37° , β = 66.42°