פתרון בגרות 382 חורף 2023

בדף זה הצעה לפתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות שאלון 382 חורף 2023.

מידע נוסף:

בעיה מילולית

תשובות סופיות

סעיף א

מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים

מחיר חולצה עם הדפס: 59 שקלים

סעיף ב

מחיר חולצה ללא הדפס: 42 שקלים

מחיר חולצה עם הדפס: 66 שקלים

סעיף ג

46 חולצות ללא הדפס

פתרון סעיף א

דרך א:

מחיר כמות סה”כ
חולצה ללא הדפס x 3 3x
חולצה עם הדפס 1.18x 4 4.72x

נתון שהמחיר של 4 חולצות עם הדפס ו־ 3 חולצות ללא הדפס בחנות הזאת, היה 386 שקלים סך הכול.

נבנה משוואה:

3x + 1.18x • 4 = 386

3x + 4.72x = 386

7.72x = 386

x = 50

לכן מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים

מחיר חולצה עם הדפס:

1.18 • 50 = 59 שקלים

דרך ב:

נתון שבחנות בגדים מסוימת המחיר של חולצה עם הדפס היה גבוה ב־ 18% ממחיר של חולצה ללא הדפס.

נסמן: x – מחיר חולצה ללא הדפס

על מנת להביע את מחיר חולצה עם הדפס באמצעות x

נחשב תחילה סך כל האחוז:

100% + 18% = 118%

נחלק ב-100 ונכפיל ב-x:

118/100 • x = 1.18x

לכן 1.18x – מחיר חולצה עם הדפס

נתון שהמחיר של 4 חולצות עם הדפס ו־ 3 חולצות ללא הדפס בחנות הזאת, היה 386 שקלים סך הכול.

נבנה משוואה:

3x + 1.18x • 4 = 386

3x + 4.72x = 386

7.72x = 386

x = 50

לכן מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים

מחיר חולצה עם הדפס:

1.18 • 50 = 59 שקלים

פתרון סעיף ב

נתון שמחיר חולצה עם הדפס עלה ב־ 7 שקלים, ומחיר חולצה ללא הדפס ירד ב־ 16% .

לכן מחיר חולצה עם הדפס:

59 + 7 = 66 שקלים

מחיר חולצה ללא הדפס:

נחשב תחילה סך כל האחוז:

100% – 16% = 84%

נחלק ב-100 ונכפיל ב-50:

84/100 • 50 = 42

לכן מחיר חולצה ללא הדפס 42 שקלים.

פתרון סעיף ג

דרך א:

מחיר כמות סה”כ
חולצה ללא הדפס 42 y 42y
חולצה עם הדפס 66 y + 12 66 • (y + 12)

נתון שהם שילמו על כל החולצות שהזמינו 5,760 שקלים סך הכול.

נבנה משוואה לפי הנתונים:

42y + 66 • (y + 12) = 5,760

42y + 66y + 792 = 5,760

108 : / 108y = 4968

y = 46

לכן תלמידי שכבת י”א הזמינו 46 חולצות ללא הדפס.

דרך ב:

y – מספר החולצות ללא הדפס

y + 12 – מספר החולצות עם הדפס

נתון שהם שילמו על כל החולצות שהזמינו 5,760 שקלים סך הכול.

ומהסעיף הקודם מצאנו שמחיר חולצה ללא הדפס 42 שקלים ומחיר חולצה עם הדפס 66 שקלים.

נבנה משוואה לפי הנתונים:

42y + 66 • (y + 12) = 5,760

42y + 66y + 792 = 5,760

108 : / 108y = 4968

y = 46

לכן תלמידי שכבת י”א הזמינו 46 חולצות ללא הדפס.

גיאומטריה אנליטית

תשובות סופיות

סעיף א

A ( – 8 , 0)

B (0 , 2)

סעיף ב

y = – 4x + 2

סעיף ג1

10

סעיף ג2

הוכחה

סעיף ד

E (0 , 10.5)

סעיף ה

4.25

פתרון סעיף א

נתון משוואת הצלע AB היא y = 0.25x + 2

על מנת למצוא את הנקודה A שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-x נציב y = 0:

0 = 0.25x + 2

– 0.25x = 2 / : – 0.25

x = – 8

A ( – 8 , 0)

על מנת למצוא את הנקודה B שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-y נציב x = 0:

y = 0.25 • 0 + 2

y = 2

B (0 , 2)

פתרון סעיף ב

BD מאונך ל-AB ולכן מכפלת השיפועים שלהם שווה ל- 1 -:

mAB • mBD = – 1

0.25 • mBD = – 1 / : 0.25

mBD = – 4

בסעיף הקודם מצאנו את נקודה B (0 , 2)

נציב בנוסחה למציאת משוואת ישר על מנת למצוא את משוואת הצלע BD:

y – y1 = m (x – x1)

y – 2 = – 4 (x – 0)

y = – 4x + 2

פתרון סעיף ג1

שיעור ה־ x של קודקוד D הוא 2 – , על מנת למצוא את שיעור ה-y של הקודקוד D נציב את שיעור ה-x במשוואת BD:

y = – 4 • (- 2) + 2

y = 10

לכן שיעור ה-y של הקודקוד D הוא 10.

פתרון סעיף ג2

על מנת להוכיח שהמשולש ABD הוא שווה שוקיים נחשב את אורך BD ואורך AB ונראה שהם שווים לפי נוסחת דיסטנס:

AB = BD = 8.25 ולכן המשולש ABD הוא שווה שוקיים.

פתרון סעיף ד

על מנת למצוא את שיעורי הנקודה E נחשב תחילה את משוואת הישר DE

נתון DE מקביל ל-AB ולכן יש להם את אותו שיפוע שהוא m = 0.25

לפי הסעיפים הקודמים הנקודה D היא (10 , 2 -)

נציב בנוסחה למציאת משוואת ישר על מנת למצוא את משוואת הישר DE:

y – y1 = m (x – x1)

y – 10 = 0.25 (x – (- 2))

y = 0.25x + 0.5 + 10

y = 0.25x + 10.5

על מנת למצוא את שיעורי הנקודה E נציב x = 0 ב-DE משום שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-y:

y = 0.25 • 0 + 10.5

y = 10.5

E (0 , 10.5)

פתרון סעיף ה

נתון שהנקודה M היא אמצע הקטע DB .

נמצא תחילה את M לפי נוסחת אמצע קטע:

כעת ניתן להגיד שאורך הגובה מקודקוד M לצלע BE הנמצאת על ציר ה-y הוא 1.

נחשב את אורך הצלע BE:

BE = 10.5 – 2 = 8.5

כעת נחשב את שטח המשולש BME:

גיאומטריה אנליטית מעגל

תשובות סופיות

סעיף א

A (0 , 3)

D (0 , 11)

סעיף ב

M (3 , 7)

סעיף ג1

5

סעיף ג2

(x – 3)2 + (x – 7)2 = 25

סעיף ד

C (6 , 11)

סעיף ה

y = – 0.75x + 15.5

סעיף ו1

E (16.67 , 3)

סעיף ו2

90.68

פתרון סעיף א

נתון משוואת AC היא y = 1.33x + 3 ונתון משוואת DB היא y = – 1.33x + 11

על מנת למצוא את הנקודות A ו-D נמצא את נקודות החיתוך של הישרים DB ו-AC עם ציר ה-y

כלומר נציב x = 0 במשוואות הישרים:

נקודה A:

y = 1.33 • 0 + 3

y = 3

A (0 , 3)

נקודה D:

y = – 1.33 • 0 + 11

y = 11

D (0 , 11)

פתרון סעיף ב

הנקודה M היא נקודת החיתוך של הישרים DB ו-AC ולכן נשווה ביניהם על מנת למצוא אותה:

1.33x + 11 = 1.33x + 3 –

2.67x = 8 / : 2.67

x = 3

נציב x = 3 באחת מהמשוואות על מנת למצוא את ה-y:

y = 1.33 • 3 + 3

y = 7

M (3 , 7)

פתרון סעיף ג1

נתון שכל אחד מן הישרים DB ו־ AC הוא קוטר במעגל ושמרכז המעגל הוא M.

לכן DM, MB, AM ו-MC הם רדיוסים.

נחשב את האורך של אחד מהם לפי נוסחת דיסטנס:

M (3 , 7) , A (0 , 3)

האפשרות הראשונה נפסלת כי רדיוס הוא חיובי ולכן R = 5.

פתרון סעיף ג2

בסעיפים הקודמים מצאנו ש-R = 5 ומרכז המעגל M (3 , 7)

נציב בנוסחת המעגל על מנת למצוא את משוואת המעגל:

(x – a)2 + (y – b)2 = R2

(x – 3)2 + (y – 7)2 = 52

(x – 3)2 + (y – 7)2 = 25

לכן משוואת המעגל היא:

(x – 3)2 + (y – 7)2 = 25

פתרון סעיף ד

M הוא אמצע AC לכן נמצא את הנקודה C על פי אמצע קטע:

A (0 , 3) , M (3 , 7)

נמצא את ערך ה-x של C:

נמצא את ערך ה-y של C:

ולכן:

C (6 , 11)

פתרון סעיף ה

אנחנו יודעים שרדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה ולכן AC מאונך למשיק

לישרים מאונכים מכפלת השיפועים היא 1 – ולכן:

mAC • mCE = – 1

1.33 • mCE = – 1 / : 1.33

mCE = – 0.75

נציב את השיפוע שמצאנו mCE = – 0.75 ואת הנקודה C (6 , 11)

שמצאנו בסעיף הקודם בנוסחה למציאת משוואת ישר:

y – y1 = m (x – x1)

y – 11 = – 0.75 (x – 6)

y = – 0.75x + 4.5 + 11

y = – 0.75x + 15.5

לכן משוואת המשיק היא:

y = – 0.75x + 15.5

פתרון סעיף ו1

נתון שהקטע AE מקביל לציר ה-x לכן ל-A ול-E יש את אותו ערך y  והוא 3

נציב y = 3 במשוואת הישר CE על מנת למצוא את ערך ה-x של הנקודה E:

3 = – 0.75x + 15.5

0.75x = 12.5 / : 0.75

x = 16.67

E (16.67 , 3)

פתרון סעיף ו2

על מנת למצוא את שטח הטרפז ADCE נמצא תחילה את אורכי הבסיסים DC ו-AE ואת אורך הגובה AD:

DC = 6 – 0 = 6

AE = 16.67 – 0 = 16.67

AD = 11 – 3 = 8

נחשב את שטח הטרפז לפי סכום הבסיסים כפול הגובה חלקי 2:

פונקציית שורש

תשובות סופיות

סעיף א

x ≥ 0

סעיף ב

(15 , 0)

סעיף ג1

min (4 , 3)

סעיף ג2

x > 4

סעיף ד

היגד 3

פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.

פתרון סעיף א

תחום הגדרה

f (x) = 3x – 12√x + 15

תחום הגדרה של פונקציות שורש הוא כאשר הביטוי שבתוך השורש גדול שווה מ-0 ולכן:

x ≥ 0

פתרון סעיף ב

חיתוך עם ציר ה y

נציב בפונקציה x = 0:

f (x) = 3x – 12√x + 15

f (0) = 3 • 0 – 12√0 + 15

0 – 12 * 0 + 15 = 15

נקודת החיתוך של הפונקציה עם ציר ה-y:

(15 , 0)

פתרון סעיף ג1

על מנת למצוא את שיעורי נקודת הקיצון הפנימית של הפונקציה נגזור אותה ונשווה ל-0:

נציב x = 4 במשוואה שלפני העלאה בריבוע כדי לבדוק שהפתרון נכון:

√x = 2

√4 = 2

2 = 2

הפתרון נכון.

הערה: דרך פתרון נוספת ללא העלאה בריבוע.

√x = 2

√x = √4

x = 4

הנקודה החשודה לקיצון היא x = 4

5 x = 4 2 x
min f (x)
f ‘ (x)

נציב בנגזרת:

f ‘ (2) = – 1.24

f ‘ (5) = 0.316

5 x = 4 2 x
min f (x)
+ f ‘ (x)

מהטבלה אנו מסיקים שזו נקודת מינימום.

נציב x = 4 בפונקציה על מנת למצוא את ערך ה y:

f (x) = 3x – 12√x + 15

f (4) = 3 • 4 – 12√4 + 15

12 – 12 *2 + 15 =

12 – 24 + 15 = 3

לכן נקודת הקיצון היא:

min (4 , 3)

פתרון סעיף ג2
5 x = 4 2 x
min f (x)
+ f ‘ (x)

תחום עלייה לפי הטבלה בסעיף הקודם:

x > 4

פתרון סעיף ד

לפונקציה יש נקודת קיצון אחת שהיא min (4 , 3).

כלומר ערך ה y הקטן ביותר הוא 3.

על ציר ה x מתקיים y = 0.

לכן היא לא תחתוך את ציר ה x.

לכן היגד 3 הוא ההיגד הנכון.

אינטגרלים

תשובות סופיות

סעיף א

g (x)

סעיף ב

(A (1.5 , 6.75

סעיף ג

S = 90.5

פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.

פתרון סעיף א

g (x) = 2x3

 f (x) = 2x3 – 12x + 18

ראשית הצירים היא הנקודה (0,0).

נציב בפונקציות x = 0 ונראה אם מתקבל y = 0.

g (x) = 2x3

g (0) = 2 • 03

g (0) = 0

ולכן g (x) עוברת בראשית הצירים.

מכוון שרואים בגרף שרק פונקציה אחת עוברת בראשית הצירים אין צורך לבדוק את f(x).

פתרון סעיף ב

 

g (x) = 2x3

 f (x) = 2x3 – 12x + 18

על מנת למצוא את נקודת החיתוך נשווה בין המשוואות:

g(x) = f(x)

2x3 = 2x3 – 12x + 18

12: / 12x = 18

x = 1.5

נציב x = 1.5 באחת המשוואות על מנת למצוא את ערך ה-y:

g (x) = 2x3

g (1.5) = 2 • 1.53

g (1.5) = 6.75

ולכן:

A (1.5 , 6.75)

פתרון סעיף ג

ניזכר כי g(x) עוברת דרך ראשית הצירים.

השטח המבוקש מורכב משני שטחים:

1.
השטח שיוצרת g(x) מ x = 0 ועד x = 1.5.

השטח שיוצרת f(x) מ x = 1.5 ועד x = 4

השטח המבוקש הוא סכום השטחים:

לכן השטח המבוקש הוא 90.5.

בעיית קיצון גרפים

תשובות סופיות

סעיף א1

A (x , – 2x2 + 9x)

B (x , 3x)

סעיף א2

2x2 + 6x –

סעיף א3

SABC = -x3 + 3x2

סעיף ב

x = 2

פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.

פתרון סעיף א1

f (x) = – 2x2 + 9x

y = 3x

נסמן את שיעור ה-x של הנקודה A ב-x

הנקודה A נמצאת על f (x) , לכן נציב x ב f(x)

y = – 2x2 + 9x

ולכן:

A (x , – 2x2 + 9x)

הקטע AB מקביל לציר ה-y/

ולכן לנקודות A ו-B יש את אותו ערך x.

נציב x במשוואת הישר ונמצא את ערך ה y:

y = 3x.

ולכן:

B (x , 3x)

פתרון סעיף א2

A (x , – 2x2 + 9x)

B (x , 3x)

לכן כדי למצוא את האורך של AB מספיק לחסר את ערכי ה y.

נחסר את ערך ה y הנמוך (3x ) מהגבוה.

AB = – 2x2 + 9x – 3x

AB = – 2x2 + 6x

פתרון סעיף א3

A (x , – 2x2 + 9x)

בנקודה C יש את אותו ערך y.

וערך x = 0.

C (0 , – 2x2 + 9x)

אורך הקטע AC (נחסר את הגדול מהקטן)

AC = x – 0 = x

AB = – 2x2 + 6x – מהסעיף הקודם

נתון AC מאונך ל-AB ולכן המשולש ABC הוא ישר זווית

שטח משולש ABC הוא:

SABC = -x3 + 3x2

פתרון סעיף ב

על מנת למצוא את הערך של x שבעבורו שטח המשולש ABC הוא מקסימלי

נגזור את השטח שהבענו בסעיף הקודם ונשווה ל-0 על מנת למצוא את נקודות הקיצון

SABC = – x3 + 3x2

y = – x3 + 3x2

נגזור את הפונקציה:

y’ = – 3x2 + 6x

נשווה ל-0:

0 = – 3x2 + 6x

נוציא גורם משותף 3x:

0 = 3x (- x + 2)

נשווה כל אחד מהגורמים ל-0 ונקבל:

3x = 0

x = 0 – נפסל כי נתון ש-A נמצאת ברביע ראשון.

– x + 2 = 0

x = 2

לכן הנקודה החשודה לקיצון היא x = 2

3 x = 2 1 x
0 f ‘ (x)

נציב בנגזרת בעזרת המחשבון:

y’ (1) = 3

y’ (3) = – 9

3 x = 2 1 x
max + f  ‘ (x)

x = 2 זו נקודת מקסימום ועבורה שטח המשולש ABC הוא מקסימלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *