בדף זה הצעה לפתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות שאלון 382 חורף 2023.
מידע נוסף:
בעיה מילולית
סעיף א
מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים
מחיר חולצה עם הדפס: 59 שקלים
סעיף ב
מחיר חולצה ללא הדפס: 42 שקלים
מחיר חולצה עם הדפס: 66 שקלים
סעיף ג
46 חולצות ללא הדפס
דרך א:
| מחיר | כמות | סה”כ | |
| חולצה ללא הדפס | x | 3 | 3x |
| חולצה עם הדפס | 1.18x | 4 | 4.72x |
נתון שהמחיר של 4 חולצות עם הדפס ו־ 3 חולצות ללא הדפס בחנות הזאת, היה 386 שקלים סך הכול.
נבנה משוואה:
3x + 1.18x • 4 = 386
3x + 4.72x = 386
7.72x = 386
x = 50
לכן מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים
מחיר חולצה עם הדפס:
1.18 • 50 = 59 שקלים
דרך ב:
נתון שבחנות בגדים מסוימת המחיר של חולצה עם הדפס היה גבוה ב־ 18% ממחיר של חולצה ללא הדפס.
נסמן: x – מחיר חולצה ללא הדפס
על מנת להביע את מחיר חולצה עם הדפס באמצעות x
נחשב תחילה סך כל האחוז:
100% + 18% = 118%
נחלק ב-100 ונכפיל ב-x:
118/100 • x = 1.18x
לכן 1.18x – מחיר חולצה עם הדפס
נתון שהמחיר של 4 חולצות עם הדפס ו־ 3 חולצות ללא הדפס בחנות הזאת, היה 386 שקלים סך הכול.
נבנה משוואה:
3x + 1.18x • 4 = 386
3x + 4.72x = 386
7.72x = 386
x = 50
לכן מחיר חולצה ללא הדפס: 50 שקלים
מחיר חולצה עם הדפס:
1.18 • 50 = 59 שקלים
נתון שמחיר חולצה עם הדפס עלה ב־ 7 שקלים, ומחיר חולצה ללא הדפס ירד ב־ 16% .
לכן מחיר חולצה עם הדפס:
59 + 7 = 66 שקלים
מחיר חולצה ללא הדפס:
נחשב תחילה סך כל האחוז:
100% – 16% = 84%
נחלק ב-100 ונכפיל ב-50:
84/100 • 50 = 42
לכן מחיר חולצה ללא הדפס 42 שקלים.
דרך א:
| מחיר | כמות | סה”כ | |
| חולצה ללא הדפס | 42 | y | 42y |
| חולצה עם הדפס | 66 | y + 12 | 66 • (y + 12) |
נתון שהם שילמו על כל החולצות שהזמינו 5,760 שקלים סך הכול.
נבנה משוואה לפי הנתונים:
42y + 66 • (y + 12) = 5,760
42y + 66y + 792 = 5,760
108 : / 108y = 4968
y = 46
לכן תלמידי שכבת י”א הזמינו 46 חולצות ללא הדפס.
דרך ב:
y – מספר החולצות ללא הדפס
y + 12 – מספר החולצות עם הדפס
נתון שהם שילמו על כל החולצות שהזמינו 5,760 שקלים סך הכול.
ומהסעיף הקודם מצאנו שמחיר חולצה ללא הדפס 42 שקלים ומחיר חולצה עם הדפס 66 שקלים.
נבנה משוואה לפי הנתונים:
42y + 66 • (y + 12) = 5,760
42y + 66y + 792 = 5,760
108 : / 108y = 4968
y = 46
לכן תלמידי שכבת י”א הזמינו 46 חולצות ללא הדפס.
גיאומטריה אנליטית
סעיף א
A ( – 8 , 0)
B (0 , 2)
סעיף ב
y = – 4x + 2
סעיף ג1
10
סעיף ג2
הוכחה
סעיף ד
E (0 , 10.5)
סעיף ה
4.25

נתון משוואת הצלע AB היא y = 0.25x + 2
על מנת למצוא את הנקודה A שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-x נציב y = 0:
0 = 0.25x + 2
– 0.25x = 2 / : – 0.25
x = – 8
A ( – 8 , 0)
על מנת למצוא את הנקודה B שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-y נציב x = 0:
y = 0.25 • 0 + 2
y = 2
B (0 , 2)

BD מאונך ל-AB ולכן מכפלת השיפועים שלהם שווה ל- 1 -:
mAB • mBD = – 1
0.25 • mBD = – 1 / : 0.25
mBD = – 4
בסעיף הקודם מצאנו את נקודה B (0 , 2)
נציב בנוסחה למציאת משוואת ישר על מנת למצוא את משוואת הצלע BD:
y – y1 = m (x – x1)
y – 2 = – 4 (x – 0)
y = – 4x + 2

שיעור ה־ x של קודקוד D הוא 2 – , על מנת למצוא את שיעור ה-y של הקודקוד D נציב את שיעור ה-x במשוואת BD:
y = – 4 • (- 2) + 2
y = 10
לכן שיעור ה-y של הקודקוד D הוא 10.

על מנת להוכיח שהמשולש ABD הוא שווה שוקיים נחשב את אורך BD ואורך AB ונראה שהם שווים לפי נוסחת דיסטנס:

AB = BD = 8.25 ולכן המשולש ABD הוא שווה שוקיים.

על מנת למצוא את שיעורי הנקודה E נחשב תחילה את משוואת הישר DE
נתון DE מקביל ל-AB ולכן יש להם את אותו שיפוע שהוא m = 0.25
לפי הסעיפים הקודמים הנקודה D היא (10 , 2 -)
נציב בנוסחה למציאת משוואת ישר על מנת למצוא את משוואת הישר DE:
y – y1 = m (x – x1)
y – 10 = 0.25 (x – (- 2))
y = 0.25x + 0.5 + 10
y = 0.25x + 10.5
על מנת למצוא את שיעורי הנקודה E נציב x = 0 ב-DE משום שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-y:
y = 0.25 • 0 + 10.5
y = 10.5
E (0 , 10.5)

נתון שהנקודה M היא אמצע הקטע DB .
נמצא תחילה את M לפי נוסחת אמצע קטע:

כעת ניתן להגיד שאורך הגובה מקודקוד M לצלע BE הנמצאת על ציר ה-y הוא 1.
נחשב את אורך הצלע BE:
BE = 10.5 – 2 = 8.5
כעת נחשב את שטח המשולש BME:

גיאומטריה אנליטית מעגל
סעיף א
A (0 , 3)
D (0 , 11)
סעיף ב
M (3 , 7)
סעיף ג1
5
סעיף ג2
(x – 3)2 + (x – 7)2 = 25
סעיף ד
C (6 , 11)
סעיף ה
y = – 0.75x + 15.5
סעיף ו1
E (16.67 , 3)
סעיף ו2
90.68

נתון משוואת AC היא y = 1.33x + 3 ונתון משוואת DB היא y = – 1.33x + 11
על מנת למצוא את הנקודות A ו-D נמצא את נקודות החיתוך של הישרים DB ו-AC עם ציר ה-y
כלומר נציב x = 0 במשוואות הישרים:
נקודה A:
y = 1.33 • 0 + 3
y = 3
A (0 , 3)
נקודה D:
y = – 1.33 • 0 + 11
y = 11
D (0 , 11)

הנקודה M היא נקודת החיתוך של הישרים DB ו-AC ולכן נשווה ביניהם על מנת למצוא אותה:
1.33x + 11 = 1.33x + 3 –
2.67x = 8 / : 2.67
x = 3
נציב x = 3 באחת מהמשוואות על מנת למצוא את ה-y:
y = 1.33 • 3 + 3
y = 7
M (3 , 7)

נתון שכל אחד מן הישרים DB ו־ AC הוא קוטר במעגל ושמרכז המעגל הוא M.
לכן DM, MB, AM ו-MC הם רדיוסים.
נחשב את האורך של אחד מהם לפי נוסחת דיסטנס:
M (3 , 7) , A (0 , 3)

האפשרות הראשונה נפסלת כי רדיוס הוא חיובי ולכן R = 5.

בסעיפים הקודמים מצאנו ש-R = 5 ומרכז המעגל M (3 , 7)
נציב בנוסחת המעגל על מנת למצוא את משוואת המעגל:
(x – a)2 + (y – b)2 = R2
(x – 3)2 + (y – 7)2 = 52
(x – 3)2 + (y – 7)2 = 25
לכן משוואת המעגל היא:
(x – 3)2 + (y – 7)2 = 25

M הוא אמצע AC לכן נמצא את הנקודה C על פי אמצע קטע:
A (0 , 3) , M (3 , 7)
נמצא את ערך ה-x של C:

נמצא את ערך ה-y של C:

ולכן:
C (6 , 11)

אנחנו יודעים שרדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה ולכן AC מאונך למשיק
לישרים מאונכים מכפלת השיפועים היא 1 – ולכן:
mAC • mCE = – 1
1.33 • mCE = – 1 / : 1.33
mCE = – 0.75
נציב את השיפוע שמצאנו mCE = – 0.75 ואת הנקודה C (6 , 11)
שמצאנו בסעיף הקודם בנוסחה למציאת משוואת ישר:
y – y1 = m (x – x1)
y – 11 = – 0.75 (x – 6)
y = – 0.75x + 4.5 + 11
y = – 0.75x + 15.5
לכן משוואת המשיק היא:
y = – 0.75x + 15.5

נתון שהקטע AE מקביל לציר ה-x לכן ל-A ול-E יש את אותו ערך y והוא 3
נציב y = 3 במשוואת הישר CE על מנת למצוא את ערך ה-x של הנקודה E:
3 = – 0.75x + 15.5
0.75x = 12.5 / : 0.75
x = 16.67
E (16.67 , 3)

על מנת למצוא את שטח הטרפז ADCE נמצא תחילה את אורכי הבסיסים DC ו-AE ואת אורך הגובה AD:
DC = 6 – 0 = 6
AE = 16.67 – 0 = 16.67
AD = 11 – 3 = 8
נחשב את שטח הטרפז לפי סכום הבסיסים כפול הגובה חלקי 2:

פונקציית שורש
סעיף א
x ≥ 0
סעיף ב
(15 , 0)
סעיף ג1
min (4 , 3)
סעיף ג2
x > 4
סעיף ד
היגד 3
פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.
תחום הגדרה
f (x) = 3x – 12√x + 15
תחום הגדרה של פונקציות שורש הוא כאשר הביטוי שבתוך השורש גדול שווה מ-0 ולכן:
x ≥ 0
חיתוך עם ציר ה y
נציב בפונקציה x = 0:
f (x) = 3x – 12√x + 15
f (0) = 3 • 0 – 12√0 + 15
0 – 12 * 0 + 15 = 15
נקודת החיתוך של הפונקציה עם ציר ה-y:
(15 , 0)
על מנת למצוא את שיעורי נקודת הקיצון הפנימית של הפונקציה נגזור אותה ונשווה ל-0:

נציב x = 4 במשוואה שלפני העלאה בריבוע כדי לבדוק שהפתרון נכון:
√x = 2
√4 = 2
2 = 2
הפתרון נכון.
הערה: דרך פתרון נוספת ללא העלאה בריבוע.
√x = 2
√x = √4
x = 4
הנקודה החשודה לקיצון היא x = 4
| 5 | x = 4 | 2 | x |
| min | f (x) | ||
| f ‘ (x) |
נציב בנגזרת:
f ‘ (2) = – 1.24
f ‘ (5) = 0.316
| 5 | x = 4 | 2 | x |
| ↑ | min | ↓ | f (x) |
| + | – | f ‘ (x) |

מהטבלה אנו מסיקים שזו נקודת מינימום.
נציב x = 4 בפונקציה על מנת למצוא את ערך ה y:
f (x) = 3x – 12√x + 15
f (4) = 3 • 4 – 12√4 + 15
12 – 12 *2 + 15 =
12 – 24 + 15 = 3
לכן נקודת הקיצון היא:
min (4 , 3)
| 5 | x = 4 | 2 | x |
| ↑ | min | ↓ | f (x) |
| + | – | f ‘ (x) |
תחום עלייה לפי הטבלה בסעיף הקודם:
x > 4

לפונקציה יש נקודת קיצון אחת שהיא min (4 , 3).
כלומר ערך ה y הקטן ביותר הוא 3.
על ציר ה x מתקיים y = 0.
לכן היא לא תחתוך את ציר ה x.
לכן היגד 3 הוא ההיגד הנכון.
אינטגרלים
סעיף א
g (x)
סעיף ב
(A (1.5 , 6.75
סעיף ג
S = 90.5
פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.

g (x) = 2x3
f (x) = 2x3 – 12x + 18
ראשית הצירים היא הנקודה (0,0).
נציב בפונקציות x = 0 ונראה אם מתקבל y = 0.
g (x) = 2x3
g (0) = 2 • 03
g (0) = 0
ולכן g (x) עוברת בראשית הצירים.
מכוון שרואים בגרף שרק פונקציה אחת עוברת בראשית הצירים אין צורך לבדוק את f(x).

g (x) = 2x3
f (x) = 2x3 – 12x + 18
על מנת למצוא את נקודת החיתוך נשווה בין המשוואות:
g(x) = f(x)
2x3 = 2x3 – 12x + 18
12: / 12x = 18
x = 1.5
נציב x = 1.5 באחת המשוואות על מנת למצוא את ערך ה-y:
g (x) = 2x3
g (1.5) = 2 • 1.53
g (1.5) = 6.75
ולכן:
A (1.5 , 6.75)

ניזכר כי g(x) עוברת דרך ראשית הצירים.
השטח המבוקש מורכב משני שטחים:
1.
השטח שיוצרת g(x) מ x = 0 ועד x = 1.5.

השטח שיוצרת f(x) מ x = 1.5 ועד x = 4

השטח המבוקש הוא סכום השטחים:
![]()
לכן השטח המבוקש הוא 90.5.
בעיית קיצון גרפים
סעיף א1
A (x , – 2x2 + 9x)
B (x , 3x)
סעיף א2
2x2 + 6x –
סעיף א3
SABC = -x3 + 3x2
סעיף ב
x = 2
פתרון בגרויות הוא עבור מנויים בלבד.
לחצו כאן למידע על מנוי.

f (x) = – 2x2 + 9x
y = 3x
נסמן את שיעור ה-x של הנקודה A ב-x
הנקודה A נמצאת על f (x) , לכן נציב x ב f(x)
y = – 2x2 + 9x
ולכן:
A (x , – 2x2 + 9x)
הקטע AB מקביל לציר ה-y/
ולכן לנקודות A ו-B יש את אותו ערך x.
נציב x במשוואת הישר ונמצא את ערך ה y:
y = 3x.
ולכן:
B (x , 3x)

A (x , – 2x2 + 9x)
B (x , 3x)
לכן כדי למצוא את האורך של AB מספיק לחסר את ערכי ה y.
נחסר את ערך ה y הנמוך (3x ) מהגבוה.
AB = – 2x2 + 9x – 3x
AB = – 2x2 + 6x

A (x , – 2x2 + 9x)
בנקודה C יש את אותו ערך y.
וערך x = 0.
C (0 , – 2x2 + 9x)
אורך הקטע AC (נחסר את הגדול מהקטן)
AC = x – 0 = x
AB = – 2x2 + 6x – מהסעיף הקודם
נתון AC מאונך ל-AB ולכן המשולש ABC הוא ישר זווית
שטח משולש ABC הוא:

SABC = -x3 + 3x2

על מנת למצוא את הערך של x שבעבורו שטח המשולש ABC הוא מקסימלי
נגזור את השטח שהבענו בסעיף הקודם ונשווה ל-0 על מנת למצוא את נקודות הקיצון
SABC = – x3 + 3x2
y = – x3 + 3x2
נגזור את הפונקציה:
y’ = – 3x2 + 6x
נשווה ל-0:
0 = – 3x2 + 6x
נוציא גורם משותף 3x:
0 = 3x (- x + 2)
נשווה כל אחד מהגורמים ל-0 ונקבל:
3x = 0
x = 0 – נפסל כי נתון ש-A נמצאת ברביע ראשון.
– x + 2 = 0
x = 2
לכן הנקודה החשודה לקיצון היא x = 2
| 3 | x = 2 | 1 | x |
| 0 | f ‘ (x) |
נציב בנגזרת בעזרת המחשבון:
y’ (1) = 3
y’ (3) = – 9
| 3 | x = 2 | 1 | x |
| – | max | + | f ‘ (x) |
x = 2 זו נקודת מקסימום ועבורה שטח המשולש ABC הוא מקסימלי.