בדף זה הצעה לפתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות קיץ 2023 מועד א.
פונקציות
סעיף א
f (x)
סעיף ב
C (4 , – 1)
סעיף ג
x > 4
סעיף ד
A (2,3) , B (7,8)

f (x) = x2 – 8x + 15
g (x) = x + 1
הפונקציה f (x) מתארת את הפרבולה משום שפרבולה היא פונקציה ריבועית, כלומר פונקציה שיש במשוואתה x בחזקת 2.
נחשב את ה-x קודקוד של הנקודה C לפי הנוסחה:
קודקוד x = -b/2a
8/2 = x קודקוד
4 = x קודקוד
נציב את ה-x שמצאנו ב-f(x) על מנת למצוא את ה-y:
f (4) = 42 – 8 • 4 + 15 = -1
C (4 , – 1)
הפרבולה היא פרבולה ישר/”מחייכת” ולכן הקודקוד שלה הוא קיצון מסוג מינימום ותחום העלייה של קיצון מסוג זה הוא לאחר ה-x קודקוד
ולכן תחום העלייה: x > 4
על מנת למצוא את הנקודות A ו-B נקודות החיתוך של הישר עם הפרבולה נשווה בין הישר לפרבולה:
x2 – 8x + 15 = x + 1
x2 – 9x + 14 = 0
נפתור בעזרת נוסחת השורשים:

נציב את כל אחד מערכי ה-x באחת מהמשוואות על מנת למצוא את ערכי ה-y
נציב x = 7:
y = 7 + 1
y = 8
נציב x = 2:
y = 2 + 1
y = 3
לכן הנקודות הן:
A (2 , 3)
B (7 , 8)
סדרות
סעיף א
220 ש”ח
סעיף ב
ביום השישי
סעיף ג
שמונה ימים
סעיף ד
272 ש”ח
דרך פתרון ראשונה
180 ביום הראשון.
20 שקלים יותר בכל יום.
לכן ביום השלישי:
180 + 20 + 20 = 220
דרך פתרון שנייה (שימוש בנוסחאות)
נתון שנועם חסך ביום הראשון 180 שקלים, ולאחר מכן הוא חסך בכל יום 20 שקלים יותר מביום שלפניו.
ולכן ניתן להסיק שמדובר בסדרה חשבונית.
a1 = 180
d = 20
נציב בנוסחה למציאת איבר בסדרה חשבונית על מנת למצוא כמה הוא חסך ביום השלישי:
an = a1 + (n – 1)d
a3 = 180 + (3 – 1) • 20
a3 = 180 + 2 • 20
a3 = 220
לכן ביום השלישי נועם חסך 220 ש”ח.
נתון שיוסי חסך ביום הראשון 272 שקלים, ולאחר מכן הוא חסך בכל יום 16 שקלים פחות מביום שלפניו.
ולכן ניתן להסיק שמדובר בסדרה חשבונית.
a1 = 272
d = – 16
נציב בנוסחה למציאת איבר בסדרה חשבונית על מנת למצוא באיזה יום הוא חסך 192 ש”ח (המשתנה הוא n).
an = 192
an = a1 + (n – 1)d
192 = 272 + (n – 1) • ( – 16)
192 = 272 – 16n + 16
16n = 96
n = 6
לכן ביום השישי חסך יוסי 192 ש”ח.
על מנת למצוא כעבור כמה ימים מתחילת החיסכון חסך נועם את כל הסכום הנדרש לקניית הטלפון
נציב בנוסחה לסכום סדרה חשבונית Sn = 2,000 ואת הנתונים מהסעיפים הקודמים נמצא את n:

נפתור בעזרת נוסחת השורשים:

הפתרון השני נפסל משום שn הוא חיובי.
לכן כעבור שמונה ימים מתחילת החיסכון חסך נועם את כל הסכום הנדרש לקניית הטלפון.
על מנת לחשב כמה שקלים היו חסרים ליוסי לקניית הטלפון כאשר סיים נועם לחסוך את כל הסכום הנדרש לקניית הטלפון
נציב את מספר הימים שלקח לנועם לחסוך את כל הסכום הנדרש לקניית טלפון בנוסחה לסכום סדרה חשבונית
נציב n = 8 ואת שאר הנתונים מהסעיפים הקודמים:

בשמונה ימים יוסי חסך 1,728 ש”ח, על מנת לחשב כמה שקלים חסרים לו נחסר מהסכום הכולל שהוא צריך לחסוך את מה שהוא חסך:
2,000 – 1,728 = 272
לכן חסרים לו 272 ש”ח לקניית טלפון.
גדילה ודעיכה
סעיף א
גרף I
סעיף ב
5,000 סמ”ק
סעיף ג
7,200 סמ”ק
סעיף ד
8%
סעיף ה
9,065.75 סמ”ק

נתון שתהליך התפיחה של שני סוגי הבצק החל בשעה 8:00 .
בשעה זו היה נפח הבצק לעוגות גדול יותר מנפח הבצק לחלות.
גרף I מתחיל מנפח קטן יותר ולכן מתאר את נפח הבצק לחלות.
לפי הגרף נפח הבצק לחלות בשעה 8:00 היה 5,000 סמ”ק
נתון כי נפח הבצק לחלות גדל ב־ 20% בכל שעה.
נחשב את q:
q = 1 + 20/100 = 1.2
בנוסף לכך נתון:
M0 = 5,000
t = 2
נציב בנוסחת גדילה ודעיכה:
Mt = M0 • qt
M2 = 5,000 • 1.22
M2 = 7,200
נפח הבצק לחלות בשעה 10:00 היה 7,200 סמ”ק
נתון:
M0 = 6,170
M2 = 7,200
t = 2
q = ?
נציב בנוסחת גדילה ודעיכה:
Mt = M0 • qt
7,200 = 6,170 • q2
q2 = 7,200/6,170
q2 = 1.167
q = -1.08 נפסל כי q חיובי
q = 1.08
q = 1 + %/100
1.08 = 1 + %/100
%/100 = 0.08
% = 8
ולכן ב-8% גדל נפח הבצק לעוגות בכל שעה.
נתון:
M0 = 6,170
t = 5
q = 1.08
M5 = ?
נציב בנוסחת גדילה ודעיכה:
Mt = M0 • qt
M5 = 6,170 • 1.085
M5 = 9,065.75
נפח הבצק לעוגות בשעה 13:00 היה 9,065.75 סמ”ק
טריגונומטריה במרחב
סעיף א1
7
סעיף א2
19.31
סעיף ב
68.75º
סעיף ג
10.4
סעיף ד
873.6

נתון שSO הוא גובה הפירמידה ולכן O הוא מרכז הבסיס – המלבן.
לכן EO הוא בדיוק חצי מBC ולכן:
EO = 14 : 2 = 7
EO = 7


נמצא את SE לפי משפט פיתגורס:
SE2 = 72 + 182
√ / SE2 = 373
SE = – 19.31 – נפסל כי SE חיובי
SE = 19.31


נתון SB = 20
בפירמידה ישרה כל המקצועות הצדדים שווים ולכן משולש SAB הוא שווה שוקיים.
נתון ש-SE הוא גובה לצלע AB ומכיוון שמדובר במש”ש אז הוא גם תיכון ולכן EB = AE.
נחשב את EB לפי משפט פיתגורס במשולש SEB ולאחר מכן נכפיל ב-2 על מנת למצוא את AB:

EB2 + 19.312 = 202
√/ EB2 = 27.1239
EB = – 5.2 – נפסל כי EB חיובי
EB = 5.2
AB = 5.2 • 2 = 10.4
נחשב את נפח הפירמידה לפי שטח בסיס הפירמידה כפול גובה הפירמידה חלקי 3:

הסתברות וסטטיסטיקה
סעיף א
10
סעיף ב
1.925
סעיף ג1
0.125
סעיף ג2
0.625
סעיף ד
גדל
נתון שיש סך הכל 40 משפחות לכן על מנת לחשב לכמה משפחות יש מכונית אחת נחסיר מ-40 את מספר המשפחות לפי הטבלה:
x = 40 – 5 – 14 – 5 – 6
x = 10
ולכן יש 10 משפחות ביישוב שיש להן מכונית אחת.
נחשב את מספר המכוניות הממוצע למשפחה ביישוב:

יש 1.925 מכוניות בממוצע למשפחה ביישוב.
ל- 5 משפחות מתוך 40 אין מכונית.
P (אין מכונית) = 0.125 = 5/40
ולכן ההסתברות שלמשפחה שנבחרה אין מכונית היא 0.125
מספר המכוניות הממוצע למשפחה הוא 1.925 לכן צריך לחשב את ההסתברות לבחירת משפחה שיש לה 2 מכוניות ומעלה.
P (אין מכונית) = 0.125 = 5/40
P (מכונית אחת) = 0.25 = 10/40
P (פחות מ 2 מכוניות) = = 0.375
P (שתי מכוניות ומעלה) =
1 – (0.125 + 0.25) = 0.625
נוספו שתי משפחות עם מספר מכוניות גבוה מהממוצע ולכן הממוצע גדל.
התפלגות נורמלית
סעיף א
16%
סעיף ב
34%
סעיף ג
8,500
סעיף ד
88
64 נמצא במרחק סטית תקין אחת שמאלה מ-72.
ולכן לפי גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות:

נסכום את סך כל האחוזים:
9% + 5% + 1.5% + 0.5% = 16%
אחוז התלמידים שהציון שלהם במבחן נמוך מ־ 64 הוא 16%.
80 נמצא במרחק סטיית תקן אחת ימינה מ-72.
ולכן לפי גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות:

נסכום את סך כל האחוזים ביניהם:
15% + 19% = 34%
אחוז התלמידים שהציון שלהם במבחן גבוה מן הממוצע ונמוך מ־80 הוא 34%
נחשב לפי הנוסחה:

לכן מספר התלמידים שהציון שלהם במבחן היה גבוה מן הממוצע ונמוך מ־ 80 הוא 8,500.

נתון ש2% מהתלמידים זכו לציון לשבח.
לפי גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות 2% מהציונים הגבוהים ביותר נמצאים 2 סטיות תקן שמאלה מ-72.
ולכן:
72 + 2 • 8 = 88
הציון הנמוך ביותר במבחן המזכה בציון לשבח הוא 88.