בעיה מילולית
סעיף א1
48 ש”ח
סעיף א2
1920 ש”ח
סעיף ב
25%
נסמן ב-x את הסכום המקורי שכל משתתף היה צריך לשלם בעבור שכירת האוטובוס.
כעת לאחר הביטול כל משתמש ישלם x + 12
נבנה משוואה:
40x = 32 (x + 12)
40x = 32x + 384
8x = 384 / :8
x = 48
כל משתתף היה צריך לשלם 48 ש”ח
נכפיל את המחיר שכל משתתף היה צריך לשלם שמצאנו בסעיף הקודם ב-40 שזה כמות המשתתפים המקורית:
48 • 40 = 1920
לכן עלות השכרת אוטובוס 1920 ש”ח.
הסכום המקורי היה 48 ש”ח והוא גדל ב-12 ש”ח, לכן נחשב כמה אחוזים זה 12 מתוך 48 על מנת לחשב בכמה אחוזים גדל:

ב-25% אחוזים גדל הסכום ששילם כל אחד מן המשתתפים שיצאו לטיול, בהשוואה לסכום המקורי שהיה עליו לשלם.
גרפים
סעיף א
גרף I
סעיף ב
הקבוצה המהירה הייתה במרחק 12 ק”מ מנקודת המוצא.
הקבוצה האיטית הייתה במרחק 4 ק”מ מנקודת המוצא.
סעיף ג
11:00
סעיף ד
6 ק”מ
גרף I משום שניתן לראות שהם הגיעו לנקודת הסיום לאחר 24 ק”מ בשעה מוקדמת יותר.

הקבוצה המהירה הייתה במרחק 12 ק”מ מנקודת המוצא.
הקבוצה האיטית הייתה במרחק 4 ק”מ מנקודת המוצא.

בשעה 11:00 הייתה הקבוצה האיטית במרחק של 20 ק”מ מנקודת המוצא.

הקבוצה המהירה הייתה במרחק 18 ק”מ מנקודת המוצא כאשר הקבוצה האיטית הייתה במרחק 12 ק”מ
מנקודת המוצא כאשר עצרה למנוחה לכן המרחק ביניהן היה 6 ק”מ.
סדרה חשבונית
סעיף א
140 ש”ח
סעיף ב
8 תשלומים
סעיף ג
2800 ש”ח
נתון שמדובר בסדרה חשבונית שהפרשה 60 ו-a4 = 320
נמצא את a1 לפי נוסחת איבר בסדרה חשבונית:
an = a1 + (n – 1)d
320 = a1 + (4 – 1) • 60
320 = a1 + 180
a1 = 140
ולכן בחודש הראשון שילם מוטי 140 ש”ח.
נמצא את n, כמות התשלומים לפי הצבת הנתונים בנוסחת איבר בסדרה חשבונית:
an = a1 + (n – 1)d
560 = 140 + (n – 1) • 60
60n – 60 + 140 = 560
60n = 480
n = 8
ולכן קנה מוטי את התנור ב8 תשלומים.
נחשב את הסכום הכולל לפי הצבת הנתונים בנוסחה לסכום סדרה חשבונית:

לכן הסכום הכולל שמוטי שילם על התנור הוא 2800 ש”ח.
גיאומטריה אנליטית
סעיף א
A (0 , 1) B (3 , 0)
סעיף ב
D (6 , – 1)
סעיף ג1
y = 3x – 19
סעיף ג2
5
סעיף ד
הוכחה

נתון משוואת הישר AD:
1 + y = – 0.33x
על ציר ה y מציבים x = 0.
y = – 0.33 • 0 + 1
y = 1
A (0 , 1)
על ציר ה x מציבים y = 0.
0 = – 0.33x + 1
0.33x = 1 / : 0.33
x = 3
B (3 , 0)
נתון שהנקודה B היא אמצע AD , לכן נמצא את הנק’ D על פי קפיצות.
מה-x של הנקודה A שהוא 0 ל-x של הנקודה B שהוא 3 קפצנו ב-3 ולכן נקפוץ בעוד 3 על מנת להגיע לנקודה D ולכן נגיע ל-6
מה-y של הנקודה A שהוא 1 ל-y של הנקודה B שהוא 0 ירדנו ב-1 ולכן נרד בעוד 1 על מנת להגיע לנקודה D ולכן נגיע ל- 1-
D (6 , – 1)
מציאת משוואת הישר DC
שיפוע הצלע DC הוא 3
נתון ששיפוע הצלע DC הוא 3 ומצאנו בסעיף הקודם את הנקודה D (6 , – 1)
לכן נציב במשוואת ישר על מנת למצוא את משוואת DC:
y – (-1) = 3 (x – 6)
y = 3x – 19
מציאת הנקודה C
נתון שיעור ה-x של הנקודה C הוא 8
נציב במשוואת DC על מנת למצוא את שיעור ה-y
y = 3 • 8 – 19
y = 5

הוכחה שהמשולש שווה שוקיים
על פי השרטוט ניתן לשער כי הצלעות השוות הן AD ו-DC.
אם אלו לא הצלעות השוות נחשב גם את האורך של AC.
A(0,1)
C(8,5)
D(6, -1)

יש זוג צלעות שוות ולכן המשולש ADC שווה שוקיים.
טריגונומטריה
סעיף א
AD = 5.07
סעיף ב
BC = 21.74
סעיף ג
SABC = 55.11

במשולש שווה שוקיים הגובה והתיכון מתלכדים ולכן DB = CD.


סטטיסטיקה והסתברות
סעיף א
25
סעיף ב
7.92
סעיף ג
0.56
סעיף ד
קטן
נחבר את כל התלמידים:
1 + 4 + 6 + 3 + 7 + 4 = 25
לכן 25 תלמידים סך הכל נבחנו במבחן בספרות.
נחשב את הממוצע:

נחבר את מספר התלמידים שקיבלו ציונים 8, 9 ו-10 הגבוהים מהממוצע ונחלק בסך כל הנבחנים:

הממוצע הוא 7.92 והציונים שהוסיפו קטנים מהממוצע לכן הם יקטינו אותו.